שורשי הרפואה הסינית המסורתית נעוצים בתרבות הסינית העתיקה שהתפתחה לפני אלפי שנים במרכז סין. הרפואה הסינית התגלתה מתוך התנסויות מקריות ומכוונות שבעקבותיהן התגבשו תיאוריות אבחון וטיפול המתועדות בספרי רפואה עתיקים. 'ספר השאלות הפשוטות של הקיסר הצהוב' ו'ספר הציר הרוחני'  נכתבו לפני 2300 שנים והם בבסיס הידע הנלמד מאז ועד היום.

תיאוריות אלו כוללות כמה דגמים שלפיהם אפשר להבין את היקום, את האדם ואת הקשר ביניהם.

ייחודה של שיטה זו מבין השיטות הריפוי השונות מקורו בשפה הסינית, שבשונה מן השפות האחרות היא  ויזואלית, ובכך מחנכת להתבוננות ישירה במציאות, במטופל ובסביבתו. הרפואה הסינית מעוררת לפעולה ומחזירה למטופל את האחראיות על חייו  ועל בריאותו. בהיותה מסורתית, הרפואה הסינית מכירה בקיום ההיבט הנסתר של המציאות, ונשענת על כך. הנסתר אינו ניתן להבנה מנטאלית. בני האדם מכנים אותו מסתוריות. המסתוריות מתגלה בפעימה הראשונית הרוטטת מעבר לזמן ולמרחב.  מסוריות זו מתגלית בעולמינו דרך האנרגיה.

עקרונות הרפואה הסינית המסורתית וייחודה

מהותה של האנרגיה מוכרת בכל התרבויות ובכל הזמנים. נוכחותה הייתה ידועה בהודו לפני אלפי שנים וכונתה פראנה. ביהדות היא מהווה מרכיב עיקרי במבנה היקום והאדם. האנרגיה נחקרה על ידי אבות הפיזיקה המודרנית: מקלארק מאקסוול ומייקל פארדיי  עד אלברט אינשטיין , דר' פראנץ מסמר האוסטרי, דר' אמיל קואה ודר' וילהלם רייך.

הסינים כינו את ההיבט הנסתר של היקום והאדם בשם צ'י, המתורגם לעברית בתור אנרגיה, אֵד או נשימה. היא יוצרת היקום והאדם ומחברת ביניהם. בתרבות הסינית האנרגיה היא עיקרון מרכזי שסביבו מתאחדים כל זרמי החשיבה. הצ'י מבטא  הן את האֵד הקדמון הבורא והן את הבריאה המורכבת מכל היצורים. הוא מבטא הן את הכאוס הראשוני הקודם לבריאה ומאחד אותה, והן את היקום המאורגן שלאחר הבריאה.

אנרגיה

הסינים מכנים את היקום, את המקרוקוסמוס, 'שמים וארץ'. הוא מורכב מחומר ראשוני ופשוט שהוא בסיס לכל היצורים ותכונותיו מוטבעות מאיכויות השמים. התגשמות החומר בסביבות שונות, בתנאים שונים ותחת השפעות חיצוניות שונות יוצרת את המורכבות, הייחודיות והרב-גוניות של ריבוא היצורים, שאיכותם מן הארץ. האדם, המיקרוקוסמוס, שנוצר מאבני היסוד של היקום, רוטט עמו בהתמדה ומכונֶה 'שמים וארץ קטנים'. לפי תפיסה זאת, האדם מושפע מהטבע ומהסובב אותו ומהווה גורם חשוב בבריאות ובשמירה עליה. הניתוק מהסביבה הינו מקור לחוסר איזונים ולמחלות רבות. באדם, כמו בכל יצור חי, טמון כוח ריפוי טבעי אשר יש ללמוד כיצד לרתום אותו ביעילות.

הקשר האנרגטי בין היקום לאדם

גוף האדם נברא כדי שיוכל במהלך חייו למלא את ייעודו ולחבר מחדש בין השמיים שמעליו והארץ שמתחתיו. הגוף נוצר משני קטבים: קוטב ייני וחומרי, ברגליו השטוחות הנשענות על הקרקע, וקוטב יאנגי ואנרגטי בכיפת ראשו העגולה המקרינה לרקיע.

בין שני קטבים מבניים אלו האנרגיה זורמת בערוצים מיוחדים המכונים מרידיאנים, ויוצרת את הגוף האנרגטי. יש תריסר מרידיאנים עיקריים. כל אחד מהם מחובר לאיבר פנימי כנחל המחובר לים. האיברים הפנימיים הם בעלי מרקם חומרי ומהותם יין. מסלולי המרידיאנים נמצאים על פני השטח. מהותם יאנג, הם דינאמיים, נסתרים ומוליכים אנרגיה הנובעת ממקורות פנימיים וחיצוניים. וכך, במהלכם, הם  שוזרים את החיים בגוף מרגע ההפריה ועד לרגע המוות, ואורגים את הגוף האנרגטי הנפרש במרחב ובזמן.

המבנה האנרגטי של גוף האדם

המטפל נשען על מידע אותו הוא אוסף על ידי התבוננות ישירה במטופל וזיהוי סימנים באמצעות החושים (ראייה, שמיעה, הרחה, מגע ותשאול), ועיבודם באמצעות שמונת חוקי האבחון (חם/קר, פנימי/חיצוני, ריק/מלא, יין/יאנג). לאחר מכן, כדי להשלים את החסר, הוא שואל את המטופל שאלות פרטניות. המטפל משתמש במידע המסווג לפי אחד מהדגמים הנהוגים ברפואה הסינית.

אמצעי אבחון

- 'היין והיאנג',המהווים ביטוי לדגם בינארי פשוט שבאמצעותו אפשר לבחון כל תופעה. תפיסה זו רואה את הבריאה כיחידה הוליסטית אחת שנוצרה מחיכוך בין צמד כוחות שונים המכונים יין ויאנג: "יש יין ויש יאנג. אין יין ללא יאנג, אין יאנג ללא יין". הם מתארים את המציאות הנובעת מהאחדות. בו-זמנית הם מצביעים על היבטים שונים, יחסיים, משלימים ולא-סימטריים של המציאות המאוחדת. החיכוך בין היין והיאנג  מגדיר את כל השינויים בחומר. בתיאור מחזורי היממה והשנה: יין מתאר יום וקיץ, יאנג מתאר לילה וחורף. בגוף האדם: היין הוא תחתון, פנימי, בטן, והיאנג הוא עליון, חיצוני וגֵו. איזונם הוא הבסיס לבריאות, הפרת האיזון היא ראשית המחלה.

- 'חמשת  האלמנטים' מבטאים דגם מורכב יותר של המציאות המתאר מצבים ותהליכים בעלי היבטים שונים של יין-יאנג. הם מייצגים איכויות אנרגטיות שונות במחזור שלם. בכל מחזור יש חמישה שלבים הכוללים: עץ, אש, אדמה, מתכת ומים .עץ מייצג אביב, בוקר ומזרח, אש – קיץ, צהריים ודרום, אדמה – סוף הקיץ, תקופות מעבר ומרכז, מתכת – סתיו, ערב ומערב, מים – חורף, לילה וצפון.

- 'תריסר המרידיאנים' המבטאים תריסר מסלולי אנרגיה בגוף ומהווים דגם המתייחס לפירוט נוסף של המציאות ומתאר את קצב זרימת האנרגיה בגוף לפי שעות היממה ולפי חדשי השנה.

הדגמים הנהוגים

המידע שנאסף מעובד, והמטפל מחליט לפי המצב והתנאים  על שימוש באחד מדרכי היישום : שיחה [יצירת קשר ברמת הנשמה] , דיקור, שימוש בחומרים מעולם הצומח, החי והמינראלי, עיסוי (טווי-נא), לחיצות ( אקופרסורה), תרגול גופני  בשילוב נשימות (צ'י-קונג) והפעלת שרירים ועצמות. המטפל משמש גם כמחנך וכמדריך לאורח חיים בריא.

הטיפול

  • כדרך רפואית היא מכירה במצב בסיסי של שיווי משקל דינאמי הנקרא בריאות, ומפנה משאבים רבים לשָמרו ולחזקו. יציאה משיווי משקל זה מובילה לחוסר איזון העלול לגרום למחלות, והמלחמה בהן היא ברירת מחדל מבחינתה.

  • מעצם היותה  הוליסטית, הרפואה הסינית רואה את ההיבט הכפול שבקשר בין היחידה (הגוף) ופרטיה (איברים, רקמות, איברי חישה) : כשם שהגוף מורכב מכל פרטיו, בכל פרט מפרטי הגוף קיים המידע על הגוף כולו, כפי שכל תא בגוף כולל את המידע הגנטי של הגוף כולו.  

בריאות ומניעה

מהי רפואה סינית מסורתית?

הרפואה הסינית המסורתית שואבת מקורותיה מהתרבות הסינית העתיקה שהתפתחה לפני אלפי שנים במרכז סין. היא התגלתה מתוך התנסויות מקריות ומכוונות שבעקבותיהן התגבשו תיאוריות אבחון וטיפול המתועדות בספרי רפואה עתיקים. בוזמנית הידע מתעדכן ומתחדש באופן רציף עד ימינו.

הרפואה הסינית המסורתית מכילה, כמו כל שיטה רפואית שלימה, דרכי אבחון וקבלת מידע אודות המטופל וסביבתו, דגמים לעיבוד המידע , תהליכי טיפול שונים, דרכי טיפול ודרכים לפרוגנוזה [חיזוי]. כמו-כן יש לה תאוריה אודות האדם וקשרו עם הטבע ודרך ללמד אותה. [כל אילו יפורטו בנפרד].

ייחוד של שיטה זו מבין השיטות השונות מקורו בשפה הסינית, שבשונה מן השפות האחרות היא ויזואלית, ובכך מחנכת להתבוננות ישירה במציאות, מעוררת לפעולה ומחזירה לאדם את האחראיות על חייו. לדוגמא המילה זקן מבטאת אדם הנשען על מקל. באופן טבעי תמונה זו מעוררת חמלה ורצון לעזור.

נקודת מבט

נקודת המבט של הרפואה הסינית הינה הוליסטית כּוּלית. ראשית היא מתבוננת על האדם כיחידה קטנה בתוך העולם הגדול. היא מתמקדת בהשפעה ההדדית שבינהם כמו הקשר בין טיפה מים והאוקיאנוס הגדול.

בנוסף, היא מתבוננת על כל מרכיבי האדם כחלק מהוויתו ובוזמנית היא רואה בכל חלק את האדם כולו. מחד גיסא היא מתבוננת ומטפלת בהיבטים הפיזיים של הגוף והלא פיזיים של הנפש ורואה בהם יחידה אחת. מאידך היא מאפשרת לדוגמא להקשיב בדופק הנמצא בכף היד ולהשליך ממנו על זרימת האנרגיה בכל הגוף.  

כדרך רפואית היא מכירה במצב בסיסי בגוף של שיווי משקל דינאמי הנקרא בריאות, ומפנה משאבים רבים לשמרו ולחזקו. יציאה משיווי משקל זה מובילה לחוסר איזון העלול לגרום למחלות, והמלחמה בהן היא ברירת מחדל מבחינתה. היא מתמקדת בשימור הבריאות ומניעת מחלות. בעבר, הרופא הסיני היה מתוגמל מהמטופל כאשר הגיע לטיפולי תיחזוק ושימור הבריאות. כאשר המטופל היה מגיע חולה, הוא לא שילם והרופא היה חייב להחליפו בעבודות השדה.  האינטרס של הרופא היה לדאוג לבריאות המטופל.

איך זה עובד?

הבריאות, לפי שיטה זו, באה לידי ביטוי בזרימה הרמונית בכל הגוף של צ'י. המילה צ'י מתורגמת לעברית כאנרגיה, נשימה, אֵד.  צ'י אינו ניתן לתפיסה ישירה של החושים כפי שבלתי ניתן לתפוס ישירות רוח אלא לראות את השפעתה. הרפואה הסינית, בהיותה מסורתית, מכירה בקיום ההיבט הנסתר של המציאות, ונשענת על כך בניוחות. מתוך ניסיון מצטבר של אלפי שנים, הסינים נוכחו לדעת שהצ'י זורם בתוך ערוצים נסתרים המכונים מרידיאנים. ניתן לתחזק אותם בנקודות מסויימות בגוף המכונות נקודות דיקור. במסורת מתוארות 365 נקודות כמספר ימות השנה. כיום מוכרות אלפי נקודות. מסיבות שונות הערוצים נחסמים. תפקידו של המטפל הינו לאתר נקודות חסומות ולדאוג לזרימה טבעית וקולחת. לרשותו אמצעים שונים להחזיר את הגוף לתיפקוד מאוזן בעזרת דיקור, שיטות נוספות כגון חימום בעזרת מוקסה וכוסות רוח, צמחי מרפא, טווינה [עיסוי סיני], התייחסות לתזונה ולאורחות חיים, תרגילי צ'י קונג והתייחסות לרגשות ולרוח האדם.

משמעות והפרכת מיתוסים

המשמעות היא שאחריות הבריאות הינה על המטופל. המטפל מהווה חלק מצוות העובד למען המטופל.

ההתייחסות לבריאות ולא למחלות איננה נשענת על חוקי הסטטיסטיקה המוכרת ברפואה המערבית . הפוטנציאל לשיפור הבריאות הינו תמידי ומיסתורי.

התפיסה המערבית שמה שנסתר איננו קיים או לא ניתן לסמוך עליו מקבל משמעות שונה בתפיסה הסינית. הנסתר הינו החשוב ביותר. הנגלה הוא רק ביטוי של הנסתר כפי שבניין הינו ביטוי של רעיונות ותכניות האדריכל.

  • סרטן, קשר עם הרפואה,

  • סיפורי מיקרים –

  • פוריות,

  • גיל זהב,

  • אורתופדיה,

  • כאבי ראש(מיגרנות),

  • כאב נפשי,

  • סטרס,

  • אבולוציה של מחלה

  • ואבולוציה של התרפאות...(תהליך של מחלה)

ֿ

תיאוריות אלו כוללות כמה דגמים שלפיהם אפשר להבין את היקום, את האדם ואת הקשר ביניהם. הדגמים המוכרים ביותר הם: 'היין והיאנג', 'חמשת  האלמנטים' ו 'תריסר המרידיאנים'.

באמתחת הרפואה הסינית קיימים כמה אמצעי איבחון וטיפול המבוססים על קבלת מידע ישירה מהמטופל בעזרת חושי המטפל ותשאולו. [פירוט בנפרד]

מעצם היותה הוליסטית, הרפואה הסינית רואה את ההיבט הכפול שבקשר בין היחידה (הגוף) ופרטיה (איברים, רקמות, איברי חישה): כשם שהגוף מורכב מכל פרטיו, בכל פרט מפרטי הגוף קיים המידע על הגוף כולו, כפי שכל תא בגוף כולל את המידע הגנטי של הגוף כולו.  

רפואה סינית מסורתית