כללי

בעידן החדש מדברים רבות על גוף – נפש מתוך נקודת מבט שקיים גוף וקיימת נפש והם מחוברים יחדיו. נקודת המבט הסינית היא שונה. לפי תפיסה זו, אין שתי יחידות מחוברות יחדיו אלא יחידה אחת שלמה בעלת מספר פנים הבנויה ממארג של איכויות שונות. ניתן להבחין בכל יחידה בהיבטים וברבדים שונים הנבדלים לפי הדגמים השונים המוכרים ברפואה הסינית: אין ויאנג, חמשת האלמנטים, ששת השכבות ועוד דגמים רבים.

אולם זו יחידה אחת ומאוחדת. האדם מתאפיין באנכיות פיזית באמצעות עמידתו וחוליות הגב ובאנכיות לא- פיזית באמצעות רוחניותו. אנכיותו מחברת בין השכבות השונות כפי שמעלית מחברת בין קומות הבניין. לכן אין לדבר על גוף ועל נפש בשתי מילים אלא על גופנפש במילה אחת.

כפי שהאדם הינו יחידה אחת המורכבת ממספר היבטים המחוברים יחדיו, כך היקום הינו יחידה אחת שהאדם הוא היבט ייחודי של אותו מארג. היקום המורכב משמים וארץ והאדם רוטט עימו באופן קבוע, מתמיד וללא הפסקה. כל יחידה רוטטת עם המארג כולו ויוצרת מערכת יחסים המכונה בתאוריה הסינית מקרוקוסמוס - מיקרוקוסמוס. היחידה והכלל מתייחסים אחת לשני כמו הטיפה והאוקיאנוס. חשיבה זו מזכירה את תורת הפראקטלים בפיזיקה המודרנית. האדם, כמו כל יצור, מושפע מסך היקום ומשפיע עליו באופן הדדי. זה מזכיר את משק כנפי הפרפר מתורת הכאוס בפיזיקה המשפיע על האקלים. אימרה סינית עממית עתיקה תארה את הקשר בין הפרט והיחידה באופן דומה : "כאשר נוצה נופלת על האדמה, כוכב משנה מסלולו". ההשפעות הסביבה החיצונית יוצרת את ביטוי החיים של כל יצור מתחילת חייו ועד לסופם.

גוף נפש - האדם והיקום

המציאות המתוארת ברפואה הסינית המסורתית מורכבת מחלק נגלה בר כימות וחלק נסתר שלא ניתן לכימות או לתפיסה. למרות שחלק זה אינו נראה, לפי נקודת מבט של המסורת הסינית הוא הינו ממשי. אי אפשר להבין את הנסתר, לא ניתן לזהות אותו באופן ישיר בעזרת החושים שלנו או להוכיח את קיומו בעזרת מערכת הניתוח הלוגית השלטת בתרבותנו. לכן, הרפואה המערבית מתקשה עדיין לקבל את הנסתר כממשי ולהתידד עם תפיסה זו.

המונח הבסיסי ברפואה הסינית הינו צ'י שמתורגם לעברית כאנרגיה. אנרגיה זו עוברת כחוט השני ביקום ואורגת את כל הבריאה כמו חוט נסתר המחבר את כל הפנינים לשרשרת אחת. לדוגמא: אנרגית הכעס הינה באותו רטט אנרגטי של הירוק, החמוץ, כיס המרה, הכבד, מזרח, בוקר, אביב וכוכב צדק [יופיטר]. אנרגית העץ היא זו המחברת בין כל התופעות אשר לכאורה אין בינהן משותף.

כנאמר: " המזרח בורא את הרוח, הרוח בוראת את העץ, העץ בורא את החמוץ, החמוץ בורא את הכבד, הכבד בורא את השרירים... בין הצבעים זה ירוק, בין הקולות זו הצעקה... בין הפתחים אילו הן העיניים... בין הרגשות זה הכעס... ". שימוש בדרך התבוננות זו מאפשר למטפל לראות הקשרים שונים מאילו של הרפואה המערבית, לאבחן, לטפל, לערוך תחזית ולהעריך את תוצאות הטיפול.

אי קבלת הנסתר כממשי, מקשה על התייחסות לחלקים הבלתי נראים של האדם וזהות את חיבורם עם עולם החומר. הההתבוננות על המצרף של האדם המורכב מהיבט נגלה המכונה גוף והיבט נסתר המכונה נפש איננו מובן מאליו. תפיסת האדם כיחידה אחת הבנויה מגוף ונפש הינה שלב ביניים לקבל את התפיסה ששני ההיבטים של האדם הינם מתארים מציאות אחת כפי ששני צידי מטבע משתייכים לאותה המטבע. היכולת לדבר על מציאות אחת בעלת מספר היבטים איננה מובנת מאליה. היא חומקת למתבונן באמצעות התשתית המקובלת במערב. מכיוון שהפיזיקה כיום מקבלת את חמקמקות המציאות, סביר שבעתיד גם הרפואה המודרנית תתיחס באופן שונה לרפואה הסינית.

שיטת 'חכמת הצי קונג ועוצמת הריפוי' מפתחת כלים המאפשרים להתחבר עם המציאות הנסתרת. מומלץ למי שמטפל ברפואה סינית לפתח כלים אילו כפי שהוא נדרש לפתח את חמשת חושיו כדי להתחבר לשיטת האבחון הסינית המבוססת על חושי המטפל [ראיה, שמיעה,הרחה, מגע]. לכל מי שקשה עליו תפיסה זו, אני מזכיר שהיא קיימת כבר אלפי שנים בלבבות מילארדי בני אדם והיא חצתה את תולדות האדם מאז תקופת הפרה היסטוריה ועד לימינו. אי אפשר להתעלם מתפיסה זו. אולי בכל זאת הסינים הבינו משהו על המציאות ועל האדם. יתרה מזו, לפי תחושתי, הגישה החומרית מגיעה לקצה יכולתה להתפתח ומתחילה את שקיעתה. גישה זו מהווה חלק מהתרופה לתחלואי הדור שנוצרו על ידי התפיסה החומרית. קיימת תחושה ששינוי חייב להגיע בכל הרובדים האישי, המשפחתי, האזורי והעולמי ומתבטאים בכל תחום כולל מוסר, אתיקה, כלכלה. אם כך, מאין יבוא השינוי? ראשית מעצמינו. משינוי אמיתי שאנו עושים בתפיסתינו. ואנו, אנשי הרפואה הסינית, שהעמדנו עצמינו בחזית השינוי, חייבים לבדוק ולגרום לכך שאנו מוכנים לקחת אתגר זה ולהגשימו בחיינו.

פילוסופיה ותיאוריה

בתפיסה המסורתית הסינית קיימים שלושה אוצרות המתאחדים יחדיו כדי לאפשר תנאים להופעת בני אנוש. יצור אנושי יכול להתקיים רק ששלשת האוצרות החיוניים מתאחדים יחדיו. הם בלתי נפרדים, כולם נחוצים לחיים ובוזמנית כל אחד מהם ייחודי ופועל בפני עצמו. אילו הם קדם-מרכיבים של האדם: SHEN שמקורו ב'שמים' יוצר את החלק הנסתר באדם, JING שמקורו ב'ארץ' יוצר את החלק הנגלה ו-QI שנוצר ב'אדם' מחבר בינהם.

הרוח , SHEN, הזורמת מתוך השמים וחודרת לעובר ברגע ההפריה. רוח האדם היא אישית, יוצרת ומארגנת את האדם כולו ובוזמנית היא חלק ממאגר קוסמי. מתוך המאגר הקוסמי של SHEN, ניצוץ חודר לאדם ברגע ההפריה. יש טוענים עוד לפני כן. הניצוץ מוליך את האדם כל חייו כמנצח המוליך תזמורת. הרוח פועלת במספר מישורים: רוחני, מנטאלי ורגשי. המישור הרוחני מתגלה דרך מארג החיים. זו המודעות המארגנת ויוצרת הבוחרת להתממש בחומר. זה ההיבט המעודן והרוחני ביותר באדם. המישור המנטאלי מתבטא בסך היכולות המנטאליות, תחושתיות, חושיות, המאפשרות לאדם להיות מודע לקיומו, 'אני קיים'. מודעות זו מנוגדת לזמן שינה ולחלומות. היא מאפשרת תגובה ותקשורת עם העולם הסובב בחוץ. המישור הרגשי והפיזיולוגי של הרגשות מאפשר לאדם להרגיש רגש ולהיות מודע לכך.

החיוניות, JING, מבעבעת מתוך הארץ, היא תשתית החומר והתנאי הכרחי לחיים.

צ'י, QI , התנועה, הדינאמיות, המפעילה את כל המנגנונים בטבע.

שלושת האוצרות קשורים , מחוברים אחד לשני במספר דרכים ופועלות במשותף: כדי לברא גוף, הרוח מוליכה אנרגיה לפי תכנית החיוניות של החומר, החיוניות מותמרת לצ'י כדי ליצור אנרגיה חיונית המזינה את הרוח, הצ'י קולט את החיוניות הנרכשת המתמזגת עם החיוניות המולדת כדי להזין את הרוח. שאלת ההפרדה בין שלושתם אילו איננה קיימת. כל היבט מתאר פנים שונות של אותה מציאות. פגיעה בהיבט אחד, משפיע על ההיבט האחר. ריפוי אלמנט אחד משפיע על האחר. האיזון בין אלמנטים שונים יוצר את הבריאות והודף את רוב המחלות.

שלושת האוצרות

(SAN BAO)

התייחסות לפתולוגיות הקשורות לגוף ולנפש מחייבות הבנת תפיסת הרוח ברפואה הסינית [SHEN] והשתלבותה באיברי הגוף, התבוננות בתהליכי החשיבה לפי תפיסה זו, איפיון חמשת הרגשות הבסיסיות [WU ZHI] ושבעת התשוקות [QI QING] והבנת משמעות החלומות המשמשות כפסולת רגשית.

לא אפרט במאמר זה את כל מכלול ההפרעות המכילות היבט נפשי.

כדוגמא אתמקד בהפרעה אחת: SHAN YOU SI. בתרגום לעברית: נטיה למחשבת יתר המלווה בחרדה או בקיצור הנטיה לחרדה. זו הפרעה המתאפיינת ביצירת דאגות באופן רציף, המלווה בהתנהגות הגורמת לחרדה ולמחשבה אובססיבית.

לפי הרפואה הסינית למחלה זו שני מסלולים עיקריים:

2. ריק אינרגיית הריאות

סיבה עיקרית: חולשה בסיסית של האדם , שעול כרוני, תחושת עצב המחלישה את אנרגית הריאות. וכתוצאה מכך מופיעים חרדה, דאגה המלווים בתחושת פגיעות.
אבחנה וסימנים: דאגה, חרדה, מלנכוליה, תעוקה בחזה, נשימה קצרה, קול מוחלש, הזעה ספונטאנית, גוון פנים אפור, לשון חוורת וחיפוי לבן, דופק דק, חלש וריק.
עקרון טיפולי:לחזק הריאות, להעצים אנרגיה
נקודות דיקור [לדוגמא]: UB13, UB43, CV4, CV6, ST36, SP4, LI4 , KID7

2. ריק אינרגיית הריאות

סיבה עיקרית: חולשה בסיסית של האדם , שעול כרוני, תחושת עצב המחלישה את אנרגית הריאות. וכתוצאה מכך מופיעים חרדה, דאגה המלווים בתחושת פגיעות.
אבחנה וסימנים: דאגה, חרדה, מלנכוליה, תעוקה בחזה, נשימה קצרה, קול מוחלש, הזעה ספונטאנית, גוון פנים אפור, לשון חוורת וחיפוי לבן, דופק דק, חלש וריק.
עקרון טיפולי:לחזק הריאות, להעצים אנרגיה
נקודות דיקור [לדוגמא]: UB13, UB43, CV4, CV6, ST36, SP4, LI4 , KID7

התבוננות בשלבים השונים של התהליך הכולל איבחון, טיפול ובדיקת הסיבות, מראה באופן ברור שכל הרמות מעורבות באופן שאינו ברור. רק ראיה הוליסטית של המקרה, יכולה להכיל נתונים מרמות שונות, לתמוך במטופל ולהביאו לחוף מבטחים. השלבים השונים ניזונים ומשפיעים בצורה הומוגנית על רמות שונות:

רמה פיזית- תעוקה בחזה, קוצר נשימה, קול מוחלש, הזעה
רמה אנרגטית- דופק תואם , חולשה בתיפקודי האיברים, הייחוד שבדופק
רמה מנטאלית- עודף חשיבה, חשיבה אובססיבית
רמה רגשית – מלנכוליה, עצבות ופגיעות רגשית,
רמה רוחנית – רוח לא יציבה
התנהלות - קושי בתקשור

התייחסות לכל מכלול הפרטים של האדם בכל שלבי הטיפול, יכולה למצוא הקשרים בין ההיבטים פיזים והלא פיזים שלו ולחדור למסתוריות הנמצאת במרווח שבין הגוף והנפש.

אבחון וטיפול

ההתייחסות בכתבים הסיניים הקדומים למרחב הטיפולי מתארת בבהירות את ההתייחסות לשילוב בין גוף ונפש האדם. זה שונה מההתייחסות למרחב הטיפולי ברפואה המערבית. ההבדל מבטא את ההבדלים המהותים בין הרפואה הסינית לרפואה המערבית. הרפואה הסינית נשענת על תפיסה הוליסטית הרואה באדם חלק מהטבע וחוקרת את הקשר ההדדי בינהם. היא מכירה את ההיבטים השונים של המטפל ואת ההשפעה שלו על המטופל ברמות השונות: גופני , אנרגטי, רגשי ומנטאלי. בוזמנית הרפואה הסינית מתייחסת לייחוד האדם ולאחדותו. לעומתה הרפואה המערבית נשענת על מדע, הגיון וסטטיסיקה. כדימוי, הראשונה מתחילה להסתכל על האדם בטלסקופ ואחר מתקרבת עד לפרטי הפרטים ואילו השנייה מתחילה להסתכל עליו במיקרוסקופ ולרוב נותרת שם.

המטפל לפי התפיסה הסינית אחראי ליצור את המרחב הטיפולי שיצור את התנאים המתאימים למטופל לקבל השראה שהאמצעותה יעשה דרכו להחלמה.

אפרט, תוך ציטוט המקורות עתיקי היומין של הרפואה הסינית המסורתית, מספר הדגשים ברפואה הסינית על מהות הקשר בין מטפל מטופל הנובעים מתוך התייחסות לרבדים מעודנים של האדם ולסביבתו. להלן נקודות המאירות את מהות הקשר גופנפש במרחב הטיפולי ברפואה הסינית:

1. רוח האדם והשפעתה על תיפקוד הגוף ומערכותיו.

הרפואה הסינית מכירה בכך שלא כל הרופאים באותה רמה. הבכירים בינהם מתייחסים לרמה המעודנת ביותר של האדם, לרוחו. "מרפא דגול מתייחס לרוח האדם ... לפני הדיקור , המדקר חייב להזמין את הרוח לשכון בלב , כך שהיא תשאר עירנית ותתגייס ותעורר את כל מערכת ההגנה של הגוף " . המטפל צריך לזמן ולגייס את הרוח. גיוס הרוח מעורר את מערכת ההגנה של הגוף. מדהים ! מערכת ההגנה הלוחמת של המטופל מגוייסת באמצעות הרוח.

2. חשיבות הרגשות , הרוח והכוונה

" המטפל חייב לשאול בשיטתיות אודות הרגשות וחייב להיות נחוש כדי להכיר את כוונות המטופל. כאשר רוח המטופל נוכחת, היא תביא פריחה ובהירות. כאשר הרוח אובדת , המטופל יחווה הרס וצמצום".

במהלך התשאול, על המטפל להכיר את כוונת המטופל והמוטיבציה שלו המשפיעה על ההחלמה. רוח איתנה מאפשרת ריפוי. רוח נכאה מביאה לאובדן. זאת מעבר לטיפולים, לדיקור ולצמחי המרפא. רוח האדם.

טקסט מתוך 'חכמת הצ'יקונג ועוצמת הריפוי' מראה את עוצמת ההשפעה של עבודת הגוף על כל הגוף ויוצרת שנוי עמוק שהוא הבסיס להחלמה: " ראש לשמים, רגלים בארץ, גוף רפוי, מחשבה מתפרשת ... לב טהור, הרוח מאירה את פנים הגוף" .

3. התנהלות המטפל עוזרת להחלמת המטופל

המטפל, בדרך חייו שלו, משפיע על החלמת המטופל. הם שניהם חלק מאותה מערכת. קשר אנרגתי בלתי מוסבר ולא נאמר מאפשר לחולה להרפא. פלצבו? אולי. זה הסבר הנותן משמעות ואחריות להתרחשות זו. " יושרת המטפל תאפשר תיקון למטופל ". אחריות המטפל היא לנהל אורח חיים בריא בעצמו ולהשרות בריאות ושמחה על המטופל.

4. הישענות על הנסתר כדי לראות את הנגלה

על המטפל להקשיב לגלוי ולחשוף את הנסתר. תהליך הריפוי עצמו קשור לאמונה, לרגשות ולרצון " כדי לטפל במחלה, יש לראות את הנגלה לעינינו ולחבר זאת עם ההקשבה לדופק תוך התיחסות לרוח האדם. לא מציעים טיפול רפואי למי שמאמין בשדים. לא מציעים דיקור למי שמפחד ממחטים. במידה ואדם לא רוצה להחלים,המחלה לא תרפא ולמרפא לא יהיה כל הישג."

5. אחריות המטפל

לפי הגישה הסינית, האחריות לבריאות ולגורל המטופל היא על המטופל עצמו. אילו הם חייו, זה גורלו. ואילו המטפל הינו נותן שרות, כמשרת האחראי על מקצועיותו ועל האתיקה שו. הוא איננו בעל הבית.

" במידה ואדם לא רוצה להחלים,המחלה לא תרפא ולמרפא לא יהיה כל הישג". כלומר אחריותו של המטפל מוגבלת. רצון האדם הוא קובע את החלמתו. זו אחריותו, זה ההישג שלו המטופל ולא של המטפל. כך גם האחריות. אחריות המטפל הינה לפעול בהתאם למיומונותיו המקצועיות. זאת בניגוד למתגלה אצל חלק מהרופאים הלוקחים אחריות על חיי המטופלים. רצון האדם, חלק ממבנהו הנפשי, הוא האחראי על היכולת להחלים.

6. רוח המטפל והקשר עם המטופל

"אין לאפשר לרוח המטפל להיות מוסטת על ידי גורמים חיצוניים.

יש להתייחס למטופל מבלי להסיט מבט ימינה ושמאלה.

ברגע שרוח המטופל נקבעת-האנרגיה זורמת.מרפא דגול מתייחס לרוח האדם, כן לרוח האדם. רוח זו עומדת כאורחת בפתח."

הרוח קיימת בכל. בזמנית צריך לזמן אותה ולגייסה כדי שתפעל ביעילות

יצירת מרחב טיפולי

ביחסי מטפל-מטופל

הרפואה המערבית והסינית מהוות פן שונה של התמיכה במטופלים. שתיהן חשובות. כל אחת בזמנים ובמקומות אחרים. לדוגמא: כאשר אדם מגיע לבית חולים עם התקפת לב, הרפואה המערבית נותנת את המענה המיידי הטוב ביותר. כדי למנוע התקפת לב, יתכן והרפואה הסינית מתייחסת באופן עדיף.

רק שילוב אמיתי יביא להתייחסות הקשר ההדדי בין הנגלה והנסתר, הגוף והנפש, שמים וארץ. התקופה בה אנו חיים מציבה אתגרים רבים לאדם. רק שילוב אמיתי ושיתוף פעולה יוכלו להתמודד עם אתגרים אילו.