רפואה סינית מסורתית ואנרגיה
מהי הרפואה הסינית המסורתית, ומהו ייחודה? מעצם היותה הוליסטית, הרפואה הסינית רואה את ההיבט הכפול שבקשר בין היחידה (הגוף) ופרטיה (איברים, רקמות, איברי חישה) : כשם שהגוף מורכב מכל פרטיו, בכל פרט מפרטי הגוף קיים המידע על הגוף כולו, כפי שכל תא בגוף כולל את המידע הגנטי של הגוף כולו. ייחודה של שיטה זו מבין השיטות השונות מקורו בשפה הסינית, שבשונה מן השפות האחרות היא ויזואלית, ובכך מחנכת להתבוננות ישירה במציאות, במטופל ובסביבתו. הרפואה הסינית מעוררת לפעולה ומחזירה למטופל את האחריות על חייו ועל בריאותו. המטפל המשרת אותו אחראי למקצועיותו. בהיותה מסורתית, הרפואה הסינית מכירה בקיום ההיבט הנסתר של המציאות, ונשענת על כך. הנסתר אינו ניתן להבנה מנטאלית. בני האדם מכנים אותו מסתוריות. המסתוריות מתגלה בפעימה הראשונית הרוטטת מעבר לזמן ולמרחב.
מהי אנרגיה? האנרגיה נחקרה על ידי אבות הפיזיקה המודרנית, קלארק מאקסוול ומייקל פארדיי, שתיארו את השדה האנרגטי הממלא את כל החלל הנוצר בין שני מטענים נוגדים וכינו אותו 'אתר'. אלברט אינשטיין גילה את הנוסחה המחברת ישירות את החומר והאנרגיה. בתקופה המודרנית המציאות האנרגטית תוארה בין השאר על ידי ד"ר פראנץ מסמר האוסטרי – אבי ההיפנוז שחי במאה התשע-עשרה, על ידי ד"ר אמיל קואה, פסיכיאטר צרפתי, אבי האוטו-סוגסטיה מתחילת המאה ה-20, ועל ידי ד"ר וילהלם רייך, פסיכיאטר אוסטרי שחקר בשנות ה-30 את אנרגיית היקום והוכיח את קיומה בתאי הגוף. הוא כינה אותה 'אורגון' וטיפל באמצעותה בחולים רבים. מהותה של האנרגיה מוכרת בכל התרבויות ובכל הזמנים. נוכחותה היתה ידועה בהודו לפני אלפי שנים וכונתה פראנה. ביהדות היא מהווה מרכיב עיקרי במבנה היקום והאדם. העולם מורכב משמים – אנרגיה, ומארץ – חומר, ככתוב: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ". האדם מורכב מרוח ומחומר. החומר מקורו באדמה והוא מתבטא אצל האדם בדמו ובגופו. הרוח שננשפה באפו מקורה בשמים, והיא מתבטאת ברוחו, בנשמתו ובנפשו, כמגולם במילה 'אדם', המורכבת מאֵד ומדם. בנצרות, האמונה בנסתר מובאת בסיפור לידתו של ישו כתוצאה ממפגש בין רוח הקודש ואֵם בתולה, ומתבטאת בציורי הקדושים שהילות מעטרות את ראשם. הסינים כינו את ההיבט הנסתר של היקום והאדם בשם צ'י, המתורגם לעברית בתור אנרגיה, אֵד או נשימה. היא יוצרת היקום והאדם ומחברת ביניהם. בתרבות הסינית האנרגיה היא עיקרון מרכזי שסביבו מתאחדים כל זרמי החשיבה. הצ'י מבטא הן את האֵד הקדמון הבורא והן את הבריאה המורכבת מ'ריבוא היצורים'. הוא מבטא הן את הכאוס הראשוני הקודם לבריאה ומאחד אותה, והן את היקום המאורגן שלאחר הבריאה. הצ'י מתאפיין בה בעת במפגש של כוּליות ושניות, כפי שאד הוא תוצר של מפגש בין מים נגלים, שטבעם יִין, לבין אש נסתרת שמהותה יאנג. הצ'י מורכב מיין ויאנג המהווים שני קטבים בלתי ניתנים להפרדה, החודרים הדדית זה לזה ושואפים בהתמדה לשוב ולהתאחד.הקשר האנרגטי בין היקום והאדם. הסינים מכנים את היקום, את המקרוקוסמוס, 'שמים וארץ'. הוא מורכב מחומר ראשוני ופשוט שהוא בסיס לכל היצורים ותכונותיו מוטבעות מאיכויות השמים. התגשמות החומר בסביבות שונות, בתנאים שונים ותחת השפעות חיצוניות שונות יוצרת את המורכבות, הייחודיות והרב-גוניות של ריבוא היצורים, שאיכותם מן הארץ. האדם, המיקרוקוסמוס, שנוצר מאבני היסוד של היקום, רוטט עמו בהתמדה ומכונֶה 'שמים וארץ קטנים'. עד הלידה, העובר מקבל את כל צרכיו מאמו. מרגע הלידה ואילך, כדי להתקיים הוא זקוק בהתמדה לקבל את מזונו מהיקום.
הסינים מבחינים בשני היבטים של מזון: ההיבט החומרי, המורכב ממוצקים, נוזלים וגזים, ומוכר לנו כמזון, וההיבט האנרגטי, המורכב ממידע ומרטיטות עדינות. המזון החומרי נקלט במערכת העיכול, שתפקידה לקלוט מזון, לשנותו ולהתמירו (השיניים משנות, מערכת העיכול מעבדת ולבסוף המזון חודר לדם), לאגור את הנדרש ולפלוט את הפסולת. האנרגיה מתקבלת בגוף כשפע של גירויים חיצוניים שחלקם מחזוריים וקבועים, וחלקם ללא סדר ואינם מאורגנים. הגירויים עוברים מסלול נוסף לעיכול החומר. הם נקלטים באיברי החישה ובמרידיאנים ומועברים לפיקוד המרכזי במוח באמצעות מערכת העצבים. מערכת זו מורכבת מתאי עצב (נוירונים) הרגישים לתדרים מסוימים ומוליכים אותם באמצעות גירויים מאיברי הגוף לאזורים תואמים במוח, הרגישים לאותו תדר.
גירוי אזור מסוים במוח מעורר רגש מסוים היוצר דינאמיקה אנרגטית ומשפיע על תפקוד התאים. פעולה זו דורשת אנרגיה רבה שאותה מספק האיבר בעל התדר הזהה. נראה כי יש קשר של רטיטה המאחד גירוי, איבר-חישה, אזור במוח, רגש, איבר פנימי ורקמה. לפי הסינים, תדר הצבע הירוק לדוגמא, נקלט בעיניים, מועבר למוח, מרגיע את הכעס ומשפיע על הכבד, המחזק את השרירים, כמתואר ב'ספר השאלות הפשוטות של הקיסר הצהוב': "הצבע הירוק של המגזר המזרחי חודר לכבד, נפתח לעין, אוגר חיוניותו בכבד, טעמו חמוץ, החיה המבויתת התואמת הינה התרנגול, הדגן התואם הוא החיטה, בשמים הוא מחובר לכוכב צדק, ספרתו 8 ". (פרק 4) "המגזר המזרחי מוליד את הרוח, הרוח מולידה את אלמנט העץ, אלמנט העץ מוליד את החמוץ, החמוץ מוליד את הכבד, הכבד מוליד את עוצמת השרירים... מבחינת קולות זו צעקה, מבחינת רגשות זה הכעס". (פרק 5) הבנת הקשר הנסתר המחבר בין הרמות השונות מאפשרת שינוי נקודת מבט שמולידה תובנות ודרכי פעולה חדשות. המבנה האנרגטי של גוף האדם גוף האדם נברא כדי שיוכל במהלך חייו למלא את ייעודו ולחבר מחדש בין השמיים שמעליו והארץ שמתחתיו. הגוף נוצר משני קטבים: קוטב ייני וחומרי, ברגליו השטוחות הנשענות על הקרקע, וקוטב יאנגי ואנרגטי בכיפת ראשו העגולה המקרינה לרקיע. בין שני קטבים מבניים אלו האנרגיה זורמת בערוצים מיוחדים המכונים מרידיאנים, ויוצרת את הגוף האנרגטי. יש תריסר מרידיאנים עיקריים. כל אחד מהם מחובר לאיבר פנימי כנחל המחובר לים. האיברים הפנימיים הם בעלי מרקם חומרי ומהותם יין. מסלולי המרידיאנים נמצאים על פני השטח. מהותם יאנג, הם דינאמיים, נסתרים ומוליכים אנרגיה הנובעת ממקורות פנימיים וחיצוניים. וכך, במהלכם, הם שוזרים את החיים בגוף מרגע ההפריה ועד לרגע המוות, ואורגים את הגוף האנרגטי הנפרש במרחב ובזמן. בין צמד מרידיאנים השייכים לאותו אלמנט קיים הבדל איכות אנרגיה: אחד יין ואחד יאנג. בתוך כל מרידיאן קיים הפרש בכמות האנרגיה, היוצר מפל-מתח אנרגטי. מתח זה מזרים את האנרגיה בגוף ויוצר בגוף שלושה אזורי השפעה: ראש, גו וגפיים. הראש מרכֵז את כל המרידאנים היאנגים, החזה מרכֵז את כל המרידיאנים היּינים והגפיים מחברות בין האזורים האלו. האצבעות והבהונות מתפקד כאנטנות ומאפשרות חילופי אנרגיה עם היקום. חלוקה אנרגטית זו מגדירה שלושה אזורי תפקוד שונים: *הראש משתייך לשמים וממלא תפקיד פיקודי. הוא מכיל את המוח המשמש מרכזייה המנקזת מידע חיצוני ופנימי ומחשב המעבד את הנתונים. הקשר עם החוץ נעשה באמצעות שבעת פתחי החישה בראש (עיניים, אוזניים, נחיריים ופה), ובעזרת הנקודות הנמצאות על גבי המרידיאנים. הקשר עם הפְנים נעשה באמצעות המרידיאנים המחוברים לאיברים הפנימיים ומגיעים לפָנים. *הגו משתייך לארץ ומכיל איברים שתפקידם לקלוט את המזון ולזקק אותו לחומרים הנספגים בגוף, לאגור ולהפריש את הפסולת. האיברים נחלקים לשתי איכויות, לפי הקטבים: יין – הכולל את האיברים המלאים האוגרים את החיוניות ומשמשים משכן לרוח, ויאנג – הכולל את האיברים החלולים המרכיבים את מערכת העיכול. הם מחולקים לשלוש קומות פנימיות בגו (חזה, בטן ואגן) ומהווים את התשתית לתפקוד בית הזיקוק בגוף, שאותו הסינים מכנים שלושת המחממים'. * ארבע הגפיים משתייכות לאדם, פתוחות לסביבה החיצונית ומאפשרות לו תנועה במרחב באמצעות הרגליים, ופעילות אנושית-ייחודית באמצעות הידיים. הגפיים נמצאות בקשר אנרגטי עם שש איכויות האקלים ושש אנרגיות השמים ובכך שומרות על האיזון העדין בין האדם לסביבתו. מנג-צה, הפילוסוף הסיני שחי לפני 2300 שנים, תיאר את האדם כיצור חי המורכב מכמה רמות (פיזית, רגשית, מנטאלית, מינית ורוחנית) הרוטטות בגוף. בכל רמה האדם קולט רטיטות שונות מהטבע. יחודו בתנוחת עמידתו הפיזית, המבטאת את אנכיותו, וברוחו הנסתרת, המכונה SHEN. הרוח מאחדת את גופו ברטיטה הרמונית כפי שמנצח מאחד את תזמורתו, כמידת מודעותו של האדם לעצמו ולסביבתו. לרוח תפקיד חשוב בתהליך הריפוי.