האם למיליארד וחצי סינים יש רגשות?
לסינים, ככל בני האדם יש רגשות. אולם דרך ההתבוננות ברגשות שונה אצל הסינים מזו הנהוגה אצלנו אפילו אם אנו משתמשים באותן המילים. התפישה הסינית הינה הוליסטית ואין בה הפרדה בין ההיבטים השונים של המציאות, בין היין והיאנג, בין החומר והאנרגיה, בין הגוף והנפש. אילו שני היבטים של אותו הדבר, כמו שני צדדים לאותה המטבע.
לפי התפישה הסינית המסורתית לאדם יש מספר רבדים הכוללים: חומר הגוף הפיזי, הגוף התפקודי- פיזיולוגי, הגוף האנרגטי, הרגש, המנטאלי והרוח. רבדים אילו מאוחדים ופועלים בגוף יחדיו כדי לארוג בהתמדה את תשתית האדם. הם יכולים להיות מאוזנים ומחוברים בינם או לא. לפי התפישה הסינית, אצל אדם בריא, הרגשות מתאזנות בינן לבין עצמן לפי חוקים קבועים (לדוגמא העצב מרסן את הכעס, השמחה מרסנת את העצב) ומתאזנות עם שאר הרבדים. לעומת זו בתפישת הרפואה המערבית קיימת מעין הפרדה בין הרפואה המתייחסת בעיקרה לגוף ובין הפסיכולוגיה מתייחסת לנפש כדבר העומד בפני עצמו.
בתפישה הסינית, הרגשות הינן חלק טבעי מתפקוד קבוע של האדם. מה זה רגש? זו תנועה מתמדת המניעה את הגוף הפיזי והלא פיזי כתגובה לאירועים פנימיים או חיצוניים. זה תהליך. זה לא חפץ נפרד. הרגש מבטא תנועת אנרגיה בגוף כתוצאה מהשפעת הסביבה או כתוצאה מתהליכים פנימיים. הסינים משווים את הרגשות לאקלים בעל איכויות משתנות בהתמדה- פעם חם ופעם קר. כמו אקלים, הרגש תמיד קיים בין אם האדם מודע לו ובין אם לאו.
האדם חווה באופן טבעי רגשות שונים בתנאים שונים, בשעות יממה שונות, באקלים שונה ובעונות שונות. למשל טבעי להיות עצוב בערב עם רדת השמש ולפחד בלילה שאין אור שמש. טבעי לשמוח בזמן הקיץ החם ולהיות פעיל ולכעוס באביב. הרגשות קיימות באופן קבוע באדם . טבעי שאדם יחווה בכל עת רגש מסוים או מספר רגשות מעורבים. חוסר האיזון גורם לכך שאדם יחווה רגש אחד במשך ארוך מדיי או שלא בהתאם לנסיבות. לדוגמא: טבעי להיות עצוב שמשהו קרוב לנו נפטר. במידה והדבר מוציא אותנו מאיזון ומפריע לנו לתפקד במשך שנים רבות האדם איננו מאוזן ויש לעזור לו לשוב לאיזון.
הרגשות נובעות מתפקוד תקין של גוף האדם. הן נוצרות ושוכנות בתוך האיברים הפנימיים עצמם ולא ניתן להבדיל ביניהם כפי שאי אפשר להבחין בין האוויר לבין הרוח. לדוגמא: הכעס והכבד נמצאים במערכת יחסים מורכבת: הכעס מתגורר בכבד ומבטא אותו אולם עודף כעס פוגע בתפקוד הכבד ותפקוד לא תקין של הכבד גורם לכעס. באותו האופן העצב מחובר לריאות, והפחד לכליות והשמחה ללב.
ברפואה הסינית לרגשות ולמצבי הנפש יש תפקיד. הן לא עונש או דבר לא טוב. לדוגמא: הדיכאון מרחיק אותנו מהסביבה החברתית, גורם לנו לישון ומאלץ אותנו להתמקד פנימה בתוך עצמינו. הוא מאפשר לנו להכיר את טבענו כדי שנוכל להישען עליו כדי לצאת ממשבר אישי. דוגמא נוספת: החרדה לא מאפשרת לנו לתפקד היטב ומאלצת אותנו להתבונן פנימה עמוק יותר ולגלות את מקורות ההערכה העצמית שלנו כדי שנוכל להיחלץ ממצבים מורכבים. המצב הופך לפתולוגי כאשר הוא נותר זמן רב גם אחרי שהסיבה המקורית התפוגגה.
ברפואה סינית הרגשות הן חלק מהמידע המאפשר לנו לעשות אבחון לגבי מקור הפתולוגיה (לדוגמא כאשר אדם מעיד על כעס, זה מבטא חוסר איזון בכבד שהיה אמור לעכל את הכעס ולאזנו), כאשר מתגלה חוסר איזון, לרפואה הסינית פועלת בשלבים כדי להחזיר את האדם לאיזון:
ראשית המטפל עורך אבחון מדוקדק בהתאם לשיטה זו. האבחון מאפשר לפי הדגמים של הרפואה הסינית, לבחון את מקור אי האיזון בגוף ובנפש.
בהמשך המטפל מתבונן באפיוני ההפרעה הרגשית עליה מתלונן המטופל ובודק עמו מה היא באה ללמד, לשם מה היא נוצרה ומה תפקידה. כל מחלה מאפשרת מחילה. כל תקלה מאפשרת צמיחה. במקביל המטפל בודק עם מטופלו את האופן בו ניתן לאדם לתפקד תוך לקיחת אחריות על המצב ועל חייו.
לאחר מכן המטפל משתמש בשיטות שונות כדי לאזן את הגוף המשפיע על המצב הנפשי ובוזמנית מושפע ממנו. ניתן טיפול בדיקור, בצמחי מרפא, בשיטות נלוות (עיסוי סיני, תרגילי צ'י קונג) ובטכניקות שונות (לייזר, אוזון, חימום, שדות אלקטרו-מגנטיים).
לרפואה הסינית ניסיון שהצטבר ותועד במשך אלפי שנים. יש פרוטוקולים ספציפיים לפתולוגיות מסוימות בהתאם לנסיבות ולסימפטומים. יש נקודות לחוסר איזון מסוים, יש טכניקות דיקור להפרעה ספציפית. טיפולים אילו נעשים בו זמנית לאיזון הגוף.
המטפל עוזר למטופל לבדוק את אורח חייו ולמצוא האם קיימים הרגלים מסוימים שפגעו בתפקוד הבריא ומונעים חזרה לאיזון : שינה, פעילות ספורטיבית, הרגלי אכילה, עישון, סמים. כמניעת הישנות המצב, הוא נותן הנחיות לאורח חיים בריא.
כל טיפול איננו בא במקום טיפולים של רפואה מערבית ושל הפסיכולוגיה אלא מתוך רצון לשיתוף מלא עם הרופאים, הפסיכולוגים ושאר המטפלים למען רווחת המטופל.